Back
BackToMain
PrevMode
Mode
. .
התוכנית החדשה
חזרה
.
גרסת מדפסתשלח לחבר
ישעיהו י"א
 

הוראת ישעיהו י"א 1 – 10

 

הקדמה לחזון אחרית הימים

אם יש נביא שראוי לכנותו נביאו של בית דוד – הרי זה ישעיהו בן אמוץ.

חזונות גאולה לאחרית הימים בספרי נביאים אחרים אינם מייחסים חשיבות מיוחדת למלכות דוד. כל הנביאים מנבאים על גאולת ישראל בעתיד, אולם איש אינו מדגיש את מעמדו המיוחד של בית דוד בעת הגאולה. לעומתם ישעיהו מרבה לדבר על בית דוד, והרעיון של מלך מבית דוד הוא חלק בלתי נפרד מחזונו המשיחי.

 

פסוקים 1 – 5 – המלך העתידי

נבואת אחרית הימים נפתחת בתמונה של עץ " ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה"

תמונה זו באה כנגד פרק י', 33 – 34 בו נאמר כי עצי הלבנון יגדעו. אויבי ישראל מתוארים כעצים גבוהים ורמים שה' יגדע אותם.

שד"ל מסביר את הקשר בין סוף פרק י' לראשית פרק י"א כך:

"והנה 'יצא חוטר' (י"א,1) הוא נמשך אל 'וניקף סבכי היער בברזל, והלבנון באדיר יפול' (י' 34), כי תחת שמלך מלך אשור עם כל כבודו ישפל וייגדע, בית דוד ירום ונישא. ומפני שהמשיל מלך אשור ליער גדול, המשיל בית דוד לחוטר קטן הצומח מחדש מגזע ישן"

 

מהו הקשר לפי הסברו של שד"ל?

 

ישעיהו אינו אוהב בלשון המעטה כל דבר גבוה ורם המסמל גאווה ויציאה נגד ה'.

תחת עצי הלבנון שיגדעו יופיע חוטר, ונצר.

חוטר: ענף היוצא מן הגזע של העץ סמוך לשורשים .

נצר: ענף רך הצומח מן השורש כאשר נגדע גזע העץ. מן הנצר עתיד להתפתח אילן חדש.

בצלע הראשונה דימה הנביא את מלכות בית דוד הנופלת לגזע אילן שענפיו נכרתו והמלך החדש משול לחוטר היוצא מן הגזע. בצלע השניה דימה את המלכות לשרשי אילן גדוע ומן השרש עתיד לצאת נצר אשר יתפתח לאילן חדש.

 

מה ניתן ללמוד מן הביטוי "גזע ישי" ולמה הוא רומז?

הלשון גזע ישי רומזת, שבית דוד הוא עתה כאילן שנכרתו ענפיו ונותר רק הגזע, אבל גזע זה עתיד להוציא חוטר שממנו תשוב, תצמח ותפרה מלכות בית דוד.

כמו כן, הכתוב מדבר על "גזע ישי" –גזע ישי ולא גזע  דוד. הנביא אינו מעוניין בדוד אלא בענף אחר של ישי. בית דוד מתפאר בישי אבי דוד. מלכות יהודה המתחדשת שבה אל מקורה הראשון, אל ישי שהיה נקי מכל חטא ולא לדוד  שחטא. המלך לעתיד לבוא יהיה נקי מחטא כמו ישי . דוד אינו המלך האידיאלי, הוא מלך ריאלי אשר התחיל טוב וגמר רע.

 

לדעת לאה מזור חזון נואת אחרית הימים היא נבואה מתחפשת : מתחפשת למשהו אחד ומתכוונת למשהו אחר. למה מתחפשת הנבואה ולמה היא מתכוונת?

מצא בנבואה רמזים לדוד?

1. דוד הצעיר – נער קטן נוהג בם. (שמו"א, ט"ז 11)

2. ולא למראה עיניו ישפוט – "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". (שמו"א, ט"ז, 7)

3. דוד מתפאר שהיכה את הארי והדב. (שמו"א, י"ז, 34 – 36)

התיאור הוא של דוד הצעיר והמבטיח שהנביא בחר בו, ולא דוד המקולקל. דוד הצעיר נשא את כל התקוות אך איכזב – לא עשה צדק , ולכן הנביא מייחל לדוד אחר- מלך הצדק. לכן הנבואה רומזת לדוד אבל בעצם הנביא לא מתכוון לדוד , אלא מדבר על שורשים של ישי. הנביא לא רוצה ענף של דוד אלא ענף חדש. המלך הזה איננו נצר לבית דוד אלא נצר צעיר לבית ישי. 

מה יקרה לחוטר/לנצר ומה משמעות הדברים ?

על החוטר – הנצר מגזע ישי תנוח רוח ה'. שמשמעה השראה ממרום . רוח ה' – כח וכשרון מיוחד הנאצל מאת ה' על המלך, בחירו  לסייע לו בענייני ממלכתו.

מה כוללת רוח ה'.
רוח חכמה ובינה

רוח עצה וגבורה

רוח דעת ויראת ה'.

 

כמה תכונות תעניק רוח ה' למנהיג?

ישנן שתי גישות בפרשנות.

גישה א': יש לפרש את הכתוב על דרך הפשט,עפ"י המובן הפשוט של הכתוב, כפי שבני אדם דיברו. ומכיוון שבני אדם רגילים לדבר במילים נרדפות דיברו הפרשנים על שלוש תכונות של המנהיג:

חכמה, גבורה, דעת.

גישה ב': יש לפרש את הכתוב בדרך הדרש המרחיבה ומוסיפה על הכתוב. לפי גישה זו אין מילה מיותרת בתנ"ך ולכל מילה הפירוש המיוחד לה. לפי פרשנים אלה יש למנהיג שש תכונות.

חכמה: היכולת השכלית שבאמצעותה לומדים דברים, כשרון הידיעה.(דברים שאדם לומד וזוכר)

בינה: הכשרון להסיק מסקנות. ידע הבא לאדם מניסיון חייו. (דברים שאדם מסיק בעצמו כלומר לומד דבר מתוך דבר.

רד"ק מפרש את ההבדל בין "חכמה ל"בינה"

"וחכמה הוא הדבר שילמדנו אדם וידענו ויהיה מזומן בכל עת, ובינה התבוננות האדם במה שלא למד ממה שלמד"

 

מה ההבדל בין חכמה לבין בינה?

עצה: כשרון למצוא תחבולות לפי הצורך. למצוא פתרונות נכונים לפי הצורך או תחבולות למלחמה.

גבורה: אומץ לב לנהוג לפי העצה או גבורה במלחמה.

רוח דעת: ההבחנה בין מעשה טוב למעשה רע.

יראת ה'" נאמנות לעבודת ה' ושמירה על מצוותיו.

מהם שני התפקידים של המלך בהם יבואו לידי ביטוי תכונותיו?

תכונותיו של המלך יבואו לידי ביטוי בשני התפקידים החשובים שיוטלו על שכמו: שיפוט צודק ודאגה לשלום העם. 

כיצד , באיזה אופן ימלא המלך את תפקידיו אלה?

הדברים ייעשו בדרך נסים, על אנושית.

"בלא מלחמה יכה ארץ" (פס' 4)

יוכל להשליט צדק לפי תחושה פנימית, מבלי שיהא כבול למגבלות אנושיות של עדויות, התרשמות ממראה עיניים וכדומה " בהריחו ביראת ה' , ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (פס' 3).

"בהריחו" :

רש"י גורס מלשון רוח – "ימלא רוח יראת ה'.. כי בחכמת הקב"ה בקרבו ידע ויבין, מי זכאי ומי חייב".

רד"ק מלשון ריח – "לפי שהריח הוא הרגשה קלה אומר לדבר הקל שבהרגשה 'ריח'.. 'מרחוק יריח מלחמה ' (איוב, ל"ט, 25) 'כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש' (שופטים, ט"ז, 9) כלומר: במעט הבנה, ירגיש בני אדם הטובים והרעים ולא יצטרך לראיית עיניים ולמשמע אוזן בשופטו בני אדם.. כי מדעתו יבין מעשיהם במעט התבוננות..."

אב"ע מלשון ריח – "פעמים תטעה הרגשת האוזן, שתשמע ואין קול. גם העין תטעה, שייראה לה הנח שהוא נע. רק הרגשת הריח לא תטעה. 'והריחו' – כאילו יריח הדבר ביראת השם שיש לו. לא ישפוט כאשר יראה לעיניו ולא כאשר ישמע, כי ייתכן להיות עדות העדים שקר..."

 

תכונות המנהיג

שפט בצדק דלים : יעמוד לצד החלש בחברה – צדק חברתי. 

והוכיח במישור לענוי ארץ: מישור – יושר . יחרוץ דין צדק לעניי הארץ.והכה ארץ בשבט פיו: דברו יהיה בעל כוח כשבט, כמטה שנועד להכות בו.הוא לא יהיה זקוק

להכות בשבט, אלא דבריו יכניעו כאילו היו מכות בשבט.

וברוח שפתיו ימית רשע: הדיבור היוצא מפיו ( שפתיו) יטיל אימה על הרשעים והם ימותו מפחד.

והיה צדק אזור מתניו ואמונה אזור חלציו: אזור המתניים של המלך הוא בדר"כ חגור המלחמה שלו. אולם אזורו של החוטר מגזע ישי יהיה אזור של שלום, צדק ואמונה, שכן לא יצטרך להילחם.

 

מרכיבי השלום בפסוקים 6 – 8.

ציורים

 

כיצד ניתן להבין את משמעות הפסוקים?

קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי הבנת הפסוקים הללו.

דעה ראשונה: יש להבין את התאורים כפשוטם, משמע שבאחרית הימים ישתנו סדרי בראשית עד כדי שינוי אופי חיות הטרף. כוונת ישעיהו היא שהעולם ישוב להיות כפי שהיה גם בתחילת הבריאה וגם בתיבת נוח, היינו: כל בעלי החיים יהיו צמחוניים. ואלה נימוקיהם של אותם מפרשים: כיוון שאלוהים ברא מכל בעל חיים רק זכר ונקבה, הרי מן ההכרח הוא שבתחילת הבריאה לא יהיו טורפים ונטרפים, כדי שלא ייכחדו מן העולם מיני נטרפים. רק משנתרבו בעלי החיים, יצר ה' את יצר אכילת הבשר בטורפים. אותו יצר נבלם שוב בתיבת נוח, ומאותן סיבות, וישעיהו ניבא, שלעתיד לבוא יחזרו בעלי החיים להיות צמחוניים.

דעה שניה: ( הרמב"ם) יש כאן לשון מטאפורית הבאה להביע את התחושה של השלום והשלווה שישררו בעתיד בעולם. מטאפורה לעולם של ניגודים החיים בכפיפה אחת ובשלום (למרות הניגודים):שלום בין החיות בינן לבין עצמן, שלום בין החיות ובני האדם ושלום בין בני האדם לבין עצמם.

דעה שלישית ( רד"ק) : שראה את כל התיאור כמוסב על המצב "בהר קדשי" בירושלים. כשזו תהיה מיושבת וסביבותיה ימלאו תושבים, לא תהיה אימת חיות הטרף על תושבי האזור.

דעה רביעית:  כל שמות החיות הרעות משל הן לרשעי בני האדם שיעזבו את רשעם.

 

רד"ק מביא בפירושו לפס' 6 – 8 שלושה פירושים שונים מהם?

א. "יש מפרשים כי... יתחלפו טבעי החיות והבהמות וישוב למה שהיה בתחילת הבריאה ובתיבת נוח".

ב. "ויש מפרשים כי כל זה משל, כי הזאב  והנמר והדוב והאריה הם משל לרשעים העושקים וגוזלים, שהם לחלשים כמו החיות הטורפים. והכבש והפרה והעגל הם משל לענוי ארץ.. ואמר כי... יהיה שלום בארץ ולא ירעו איש את חברו."

ג. " והנכון כי טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה. אלא הבטיח את ישראל שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל... כיוון שהם טובים ושמרו דרך ה' – לא תשלוט בהם חיה רעה... שנאמר: 'והשבתי חיה רעה מהארץ' (ויקרא, כ"ו, 6)"

    1. הסבר כל אחד מהפירושים.

    2. באיזה פירוש תומך רד"ק?

    3. לפי אילו מן הפירושים מדובר בחיות ממש ולפי אילו מן הפירושים החיות 
        הן משל בלבד?

    4. לפי כל אחד מן הפירושים ישתנה משהו בעולם. מה הדבר שישתנה לפי
        כל אחד מן הפרושים?

 

תשובות

3. בפירוש א' וג' מדובר בחיות ממש, ואילו בפירוש ב' החיות הן משל.

4. לפי פירוש א' ישתנה טבע החיות.

    לפי פירוש ב' ישתנה טבע בני האדם.

    לפי פירוש ג' ישתנה טבעם של יושבי א"י, ובזכות זה ישתנה גם טבעם של
    החיות שבארץ ישראל.

נתמקד בדעה הראשונה.

עפ"י גישה זו מדובר בשינוי של ממש בטבע החיות. התיאור משתמש במוטיבים של תיאור העולם בימי בראשית, קודם הגירוש מגן העדן. אותה תקופה מתוארת כתקופת שלום  שבה התרועע האדם עם החיות, והכל חיו יחד בגן עדן, תוך הכרה באלוהותו של אל אחד.

אחרית הימים הינה חזרה לתקופת הזוהר שבעבר, אל גן העדן האבוד.

 

מוטיבים חוזרים בין החזון לסיפורי בראשית

"כמים לים מכסים" ו"רוח ה'" – בריאת העולם.

 "לא ירעו ולא ישחיתו" -  ( סיפור המבול) בראשית ו' 12 "וירא ה' את הארץ והנה נשחתה"

"ושעשע יונק על חור פתן" - התינוק שזה עתה נגמל יושיט ידו למאורת צפעוני ללא פחד מפני הנחשים. או התינוק ישתעשע עם הנחש. הנחש הופך להיות חיית מחמד. יש כאן ביטוי ברור לתקופת גן העדן בטרם קילל ה' את הנחש . באחרית הימים ישוב העולם למצב שלפני העונש על חטא גן העדן. הרמוניה בטבע בין האדם ובע"ח. 

"אריה כבקר יאכל תבן" – בראשית א' 30 בע"ח והאדם צמחוניים.

ההרמוניה בין בני האדם לבע"ח ונער קטן נהג בם הנער הקטן מנהיג את כל בעלי החיים . התמונה תואמת את בראשית א' 28.

 

פרשנות

פס' 6 - ירבץ = ישב, ישכב

מהו הקושי בצמד השלישי, וכיצד ניתן לפתור אותו?

מריא = 1. סוג של בקר

           2. שם תואר שמשמעו מפוטם לשם קרבן (גם באוגרית) פירוש זה 
               שובר את
המבנה התחבירי בגלל היעדר פועל.

           3. עפ"י מגילת ישעיהו הראשון מקומרן מריא = ימרו = יאכלו יחדיו

           4.  עפ"י חז"ל מרא = מרה = לאכול עשב

פס' 7 – תרעינה מלשון מרעה או תתרעינה מלשון רעות.

פס' 8 – יונק = גמול – תינוק

           פתן וצפעוני שני נחשים אימתניים.

           הדה – הושיט את ידו = שעשע  עפ"י התקבולת . צ"ל ידהדה 

           עפ"י הערבית שפירושה  להשתעשע אך מאחר ולא הבינו את המילה 
           חילקו לשתי מילים .

 

אמצעים אמנותיים

פס' 6

1.  צלע שניה מפליגה יותר מן הצלע הראשונה.

    הנמר טורף אכזרי יותר מן הזאב והגדי רך וחלש יותר מן הכבש.

2. טורף ונטרף: זאב – טורף,  כבש – נטרף

                          נמר – טורף, גדי – נטרף.

3. מבנה של שלושה וארבעה : שלושה תיאורים זהים וברביעי הפתעה.

פס' 7

1. צלע שניה מפליגה: פרה ודב תרעינה יחדיו וגם ילדיהם ירבצו יחדיו .דרך הנקבות בבעלי החיים שבשעה שהן מגדלות את ילדיהן הן שומרות עליהן והן אכזריות כנגד זרים. ואעפ"כ ירבצו ילדי הדב והפרה יחדיו.

2. 4 זוגות טורפים – נטרפים בשניים הראשונים הטורף ראשון ובשניים השניים הנטרף ראשון .

 

פסוקים 9 –10

פסוקים אלה מסיימים את חזון החוטר מגזע ישי.

פס' 9- "לא ירעו ולא ישחיתו בהר קדשי כי מלאה הארץ דעה"

כנגד    " כי מלאה הארץ חמס, כי השחית כל בשר.

 

החזרה "לגן העדן" אינה מלאה מה בכל זאת ההבדל?

החזרה לגן  העדן אינה מוחלטת כי יש דעת.

בגן העדן האדם היה חסר דעת  אבל הנביא לא מוותר על הדעת " כי מלאה הארץ דעה"

שני פירושים להר קדשי:

הר הבית = ארץ = כל תבל – לפנינו חזון אוניברסאלי.

הר הבית = ארץ ישראל – לפנינו חזון לאומי.

עד כה לא דובר בנבואת החוטר על העמים האחרים, והמבט הופנה לפרט, לאדם הבודד ולשינוי שיחול בחייו.

בפס' 9 –10 מדובר לא רק על הר קדשי, אלא גם על הארץ כולה, במשמע העולם כולו, העמים כולם  שיבואו לדרוש את ה' אלוהי ישראל.

חזון השלום והשלווה העולמיים מותנה עפ"י תפיסת ישעיהו בשינוי ערכים עולמי בתחום האמונה.

רק ידיעת ה' על פני העולם כולו "כמים לים מכסים" יכולה לקיים מצב כזה, המתואר בנבואה. 

 

מצא מוטיבים, ביטויים ורעיונות דומים בין שני חזונות אחרית הימים של ישעיהו בפרק ב' ובפרק י"א? מה ניתן להסיק מנקודות הדימיון הללו?

 

                       פרק ב'

                   פרק י"א

הר בית ה' (פס' 2)

הר קדשי (פס' 9)

והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'

אליו גויים ידרושו

ושפט בין גויים

ושפט בצדק דלים

והוכיח לעמים רבים

והוכיח במישור לענוי ארץ

תורה ודבר ה'

דעה את ה'

לא ישא גוי אל גוי חרב

לא ירעו ולא ישחיתו

 

בישעיהו י"א : הראייה היא אנושית חברתית סוציאלית.

בישעיהו ב' : ראיה בינלאומית אוניברסאלית.

בישעיהו י"א אדם מול אדם באשר הוא בלי קשר ללאומיותו

בישעיהו ב' עמים מול עמים.

 

מסר החזון

גילויי הרע ייעלמו מן העולם. בחברת בע"ח וגם ביחסים בין בני האדם לבע"ח. 

בחברת בע"ח יעלמו מניעי הסכסוכים משום שבע"ח יהפכו צמחוניים. גילויי האלימות של בע"ח נובעים מהיותם טורפים. 

אך הטבע האנושי ישאר כפי שהיה, החזרה להרמוניה שבטבע, עולם מושלם אך אין אפשרות להתעלם מן האכילה מעץ הדעת לכן מציע ישעיהו עולם מושלם עם הרע.  יצר הרע ישאר אך אפשר יהיה להסתדר איתו. יהיו סכסוכים,  אבל ניתן יהיה לפתור את הסכסוכים בדרכים לא אלימות.

הנביא מתנגד לקיצור חיי האדם במלחמות, בסכסוכים או גילויי אלימות מצד בע"ח.

ישעיהו הנביא מחליף את עץ הדעת שהוא מקור החטא בעץ אחר – דעת ה'.

דעת ה' היא ביטול הרע אשר בעץ הדעת. באמצעות דעת ה' לא יהיו סכסוכים. באמצעות דעת ה' ניתן יהיה לבטל את עץ הדעת ולברוא עולם חדש.

התיאורים הם של עולם צעיר: חוטר, נצר, יונק, גמול, גורי בע"ח. התחלות חדשות של עולם חדש שנברא.

במקרא אין הבחנה בין תחום המוסר והאמונה לבין העולם הפיסי, כולם קשורים זה בזה.

העולם הפיסי, מוסרי ואמוני קשורים זה בזה.

עם ההשתנות באמונה ישתנה גם העולם הפיסי.

הנבואות בישעיהו הן נבואות של חיים, לאדם יש גישה לעץ החיים לאחר שאכל מעץ הדעת.

עץ החיים בתפיסת ישעיהו אינו עץ המעניק חיי נצח.

עץ החיים הוא מיצוי תוחלת החיים – האדם מקצר את חייו, חיי אחרים, חיי בע"ח ועמים אחרים.

רעיון עץ החיים: אל תקצר את החיים שלך ושל זולתך, אלא תמצה את תוחלת החיים שניתנה לך ע"י ה'. חזון אחירת הימים הוא חזרה לעולם הרמוני שהופר.

 

מהו הרקע של חזון?

התשובה נמצאת בפרק י' 5. "הוי אשור שבט אפי"

באמצע המאה ה-8 לפנה"ס הופכת אשור לאימפריה ששולטת באופן בלעדי במרחב המזרח התיכון.

האימפריה האשורית מטלטלת את העמים בהגליות דו סיטריות. מנסה להפוך את כל הארץ ע"י הפיכת הלשון הארמית ללשון המדוברת, וטשטוש הזהויות הדתיות והלאומיות של העמים הנכבשים.

האידיאל של המעצמה האשורית הוא האמונה בכוח הצבאי. בכל המרכזים שבאימפריה הוקמו מקדשים לפולחן הנשק של האל אשור.

ישעיהו מתמודד עם סדר עולם חדש באמצעות תוכנית אחרת – כל האנושות נשלטת ע"י ה'. ומה שמאחד את כל האנושות היא דעת ה' ושלום (מול הנשק האשורי).

 

"וגר זאב עם כבש" במזרח הקדום בתרבויות שונות ובתקופות שונות.

חזונו של ישעיהו השפיע רבות על עיצוב תמונת אחרית הימים בספרות הבתר מקראית.

להלן קטע מתוך חזיונות הסיבילות.ספר חיצוני שחובר ככל הנראה במאה ה-2 לפני הספירה בחוג התרבות ההלניסטית כנראה ע"י יהודי יושב מצרים.

הסיבילה היא נביאה שחלק גדול מנבואותיה מוקדש לתיאור אחרית הימים.

הספר מייצג נקודת חיבור מעניינת בין התרבות המקראית- יהודית לבין התרבות ההלניסטית-רומית, ומאוחר יותר התרבות הנוצרית.

"שישי עלמה ושמחי, כי נתן לך

משוש עולם מי שברא שמים וארץ

בקרבך ישב לך, יאיר אור נצח.

וכבשים ושיות יאכלו עשב על ההרים,

ונמרים ירעו יחד עם גדיים.

דובים ירבצו יחד עם בני בקר נודדים,

ואריה זולל הבשר יאכל תבן על-יד אבוס

כמו שור, ונערים קטנים מאד ינהגו בם המוסרות

כי אלוהים יעשה את חיות הפרא על האדמה לבעלות מום.

עם יונקים יישנו פתנים וצפעונים,

ולא ירעו להם, כי יד ה' אלוהים תהיה עליהם.

 

נבואת שלום נוספת זכריה, ט', 9 – 10

"גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים"

דימוי מקובל של ירושלים לאישה. אישה השמחה לקראת המלך החוזר משדה הקרב. כשהמלך חוזר הנשים יוצאות לקראתו. "היכה שאול באלפיו", בת יפתח, שירת הים.

"הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא"

עפ"י תרגום השבעים צ"ל ומושיע = המלך אקטיבי

לדעת זקוביץ תרגום המסורה טוב יותר משום שתפקיד המלך אינו להביא את הישועה אלא לקבלה.

"עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות" – אנו מצפים שמלך ירכב על סוס מצפים להדרת כח ושלטון. אבל כאן המלך אינו מבטא כוח צבאי אלא כניסתו מבטאת שלום.

עני = רש או ענו דמותו של המלך היא אנטיתיזה לשלמה.

ה' יכרית רכב מאפרים וסוס מירושלים. (לא המלך יכרית אלא ה'). בירושלים שומעים שלום.

ונכרתה קשת מלחמה – את הישועה לא מביא המלך אלא ה'.

ודיבר שלום לגויים = עד כה המלך היה פאסיבי פתאום הוא הופך להיות אקטיבי. תפקידו לדבר, לבשר שלום ( לא לעשות).

המלך האידיאלי: עני, אין לו סוס, ענו.

הנבואה מזכירה את חוק המלך , אנטי תיזה לשלמה.

חמור – לא ירבה לו סוסים

עני- כסף וזהב לא ירבה לו

ענו – לבלתי רום לבבו

המלך האידיאלי תפקידו לסמל את הצדק האלוהי/ משפט . שלום שהביא ה' לירושלים ומירושלים מתפשט בגלים. שלטונו על כל העולם הוא שלטון של שלום.

 

פעילות לתלמיד בנושא חזון אחרית הימים של ישעיהו י"א 1 – 10

 

שאלות

 

חלק א' פסוקים 1 - 5

1. באיזו תמונה נפתחת נבואת אחרית הימים, מדוע בחר הנביא לפתוח בתמונה זו דווקא?

היעזר בפרק י' 33 – 34 וכן בדברי שד"ל שלפניך המסבירים את הקשר בין סוף פרק י' לראשית פרק י"א כך: "והנה 'יצא חוטר' (י"א,1) הוא נמשך אל 'וניקף סבכי היער בברזל, והלבנון באדיר יפול' (י' 34),כי תחת שמלך מלך אשור עם כל כבודו ישפל וייגדע, בית דוד ירום ונישא. ומפני שהמשיל מלך אשור ליער גדול, המשיל בית דוד לחוטר קטן הצומח מחדש מגזע ישן"

2. מה ניתן ללמוד מן הביטוי "גזע ישי" לגבי ההווה ולמה הוא רומז?

3. לדעת לאה מזור חזון נואת אחרית הימים היא נבואה מתחפשת : מתחפשת למשהו אחד ומתכוונת למשהו אחר. למה מתחפשת הנבואה ולמה היא מתכוונת ? היעזר במראי המקומותהבאים: שמו"א, ט"ז 11, שמו"א, ט"ז, 7,  שמו"א, י"ז, 34 – 36.

4. כמה תכונות תעניק רוח ה' למנהיג? היעזר בפירושו של רד"ק והסבר מה ההבדל בין חכמה לבינה "וחכמה הוא הדבר שילמדנו אדם וידענו ויהיה מזומן בכל עת, ובינה התבוננות האדם במה שלא למד ממה שלמד". 

 5.  מהם שני התפקידים של המלך בהם יבואו לידי ביטוי תכונותיו? ובאיזה אופן ימלא המלך את תפקידיו?

6. מה פירוש המילה "בהריחו" היעזר בדברי הפרשנים שלפניך ומיינם לשתי קבוצות :

רש"י: "ימלא רוח יראת ה'.. כי בחכמת הקב"ה בקרבו ידע ויבין, מי זכאי ומי חייב".

רד"ק:  "לפי שהריח הוא הרגשה קלה אומר לדבר הקל שבהרגשה 'ריח'.. 'מרחוק יריח מלחמה' (איוב, ל"ט, 25) 'כאשר ינתק פתיל הנעורת בהריחו אש' (שופטים, ט"ז, 9) כלומר: במעט הבנה, ירגיש בני אדם הטובים והרעים ולא יצטרך לראיית עיניים ולמשמע אוזן בשופטו בני אדם.. כי מדעתו יבין מעשיהם במעט התבוננות..."

אב"ע : "פעמים תטעה הרגשת האוזן, שתשמע ואין קול. גם העין תטעה, שייראה לה הנח שהוא נע. רק הרגשת הריח לא תטעה. 'והריחו' – כאילו יריח הדבר ביראת השם שיש לו. לא ישפוט כאשר יראה לעיניו ולא כאשר ישמע, כי ייתכן להיות עדות העדים שקר..."

 

חלק ב' פסוקים 6 – 8.

1. רד"ק מביא בפירושו לפס' 6 – 8 שלושה פירושים שונים להבנת משמעותם?

א. "יש מפרשים כי... יתחלפו טבעי החיות והבהמות וישוב למה שהיה בתחילת הבריאה ובתיבת נוח".

   ב. "ויש מפרשים כי כל זה משל, כי הזאב  והנמר והדוב והאריה הם משל לרשעים העושקים וגוזלים, שהם לחלשים כמו החיות הטורפים. והכבש והפרה והעגל הם משל לענוי ארץ.. ואמר כי... יהיה שלום בארץ ולא ירעו איש את חברו."

   ג. " והנכון כי טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה. אלא הבטיח את ישראל שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל... כיוון שהם טובים ושמרו דרך ה' – לא תשלוט בהם חיה רעה... שנאמר: 'והשבתי חיה רעה מהארץ' (ויקרא, כ"ו, 6)"

    1. הסבר כל אחד מהפירושים.

    2. באיזה פירוש תומך רד"ק?

    3. לפי אילו מן הפירושים מדובר בחיות ממש ולפי אילו מן הפירושים החיות
        הן
 משל בלבד?

    4. לפי כל אחד מן הפירושים ישתנה משהו בעולם. מה הדבר שישתנה לפי
        כל 
אחד מן הפרושים?

 

2. מצא מוטיבים חוזרים בין חזון אחרית הימים של ישעיהו לסיפורי בראשית פרקים א' – ו'.

3. באילו אמצעים אמנותיים משמתש הנביא בתיאורו את מרכיבי השלום?

4. מהו הקושי בצמד השלישי?  איזה מן הפרושים פותרים את הקושי ואיזה לא? 

    מריא = 1. סוג של בקר

               2. מפוטם לשם קרבן

               3. עפ"י מגילת ישעיהו הראשון מקומרן מריא=ימראו=ירעו=          
                   יאכלו
עשב

               4. עפ"י חז"ל מרא = מרה = לאכול עשב

5. יש המפרשים את המילים ידו הדה הושיט את ידו או שעשע . חלוקה מוטעית של המילים צ"ל ידהדה = ישתעשע .מהי תרומתו של הפירוש השני לפסוק? 

חלק ג' פסוקים 9 – 10

1. החזרה לגן עדן אינה מושלמת מה בכל זאת ההבדל?

2. השווה בין פסוק 9 לבראשית, ו' 11 – 12.מה ניתן ללמוד מההשוואה?

3. כיצד ניתן לפרש את הביטוי "הר קדשי" ומה משמעות החזון עפ"י כל אחד מהפירושים?

 

סיכום

1. מצא מוטיבים, ביטויים ורעיונות דומים בין שני חזונות אחרית הימים של ישעיהו (פרק ב' ופרק י"א) מה ניתן להסיק מנקודות דימיון אלה?

2. מה המסר העולה מן החזון?

 

 "וגר זאב עם כבש" במזרח הקדום בתרבויות שונות ובתקופות שונות.

   1.חזונו של ישעיהו השפיע רבות על עיצוב תמונת אחרית הימים בספרות הבתר מקראית.

להלן קטע מתוך חזיונות הסיבילות.ספר חיצוני שחובר ככל הנראה במאה ה-2 לפני הספירה בחוג התרבות ההלניסטית כנראה ע"י יהודי יושב מצרים.

הסיבילה היא נביאה שחלק גדול מנבואותיה מוקדש לתיאור אחרית הימים.

הספר מייצג נקודת חיבור מעניינת בין התרבות המקראית- יהודית לבין התרבות ההלניסטית- רומית, ומאוחר יותר התרבות הנוצרית.

  "שישי עלמה ושמחי, כי נתן לך

  משוש עולם מי שברא שמים וארץ

  בקרבך ישב לך, יאיר אור נצח.

  וכבשים ושיות יאכלו עשב על ההרים,

  ונמרים ירעו יחד עם גדיים.

 דובים ירבצו יחד עם בני בקר נודדים,

 ואריה זולל הבשר יאכל תבן על-יד אבוס

 כמו שור, ונערים קטנים מאד ינהגו בם המוסרות

 כי אלוהים יעשה את חיות הפרא על האדמה לבעלות מום.

 עם יונקים יישנו פתנים וצפעונים,

 ולא ירעו להם, כי יד ה' אלוהים תהיה עליהם.

השווה בין חזון ישעיהו לקטע מתוך חזיונות הסיבילות.

2. עיין בתמונות שלפניך וציין איך התרבויות השונות רואות את "אחרית הימים" ובמה זה דומה לרעיון "וגר זאב עם כבש"

3. קרא את הקטע מנאומו של של הנשיא סאדאת בטקס חתימה על חוזה השלום עם ישראל ומצא מוטיבים מתוך חזונות אחרית הימים של ישעיהו (פרק ב' ופרק י"א)

4. בחר את אחד השירים שלפניך השווה לחזונות אחרית הימים של ישעיהו (פרק ב' ופרק י"א), התייחס בתשובתך לנקודות הבאות:

   א. מה לקח היוצר מן הטקסט המקראי: שמושי לשון, תמונות, עלילה או קטעי

       עלילה, סמלים מערכות יחסים רגשות וכו'

   ב. תוספות השמטות ושינויים לעומת הטקסט המקורי

   ג. מה מעמיד כל טקסט במרכז?

   ד. המסר שעולה – האם נשאר היוצר "נאמן" למסר שבמקור?

   ה. נימה – האם השתנתה הנימה – עמדת המספר כלפי הדמות או 
      המעשה?

   חשוב: מהו הכיוון הכללי של היצירה ה"חדשה"

              איזו תמונת עולם חדשה היא בונה?

              איזו אמירה חדשה יש לה ? 

             מה דעתנו על היצירה ה"חדשה"?

5. קרא זכריה, ט' 9 –10.

א. ציין במה דומה נבואה זו לנבואה בי"א 1 – 10.

ב. דמותו של המלך בנבואה מבטאת את דמותו של המלך  בחוק המלך (דברים י"ז), הוכח.

6. קרא זכריה ח' 4 – 5.

    במה שונה התמונה העולה בפסוקים אלה מנבואת אחרית הימים בפרק
    י"א, 1 – 
10. 

 

 

אני והתנ"ך – בשיטת הביבליותרפיה

1. להביא לכיתה תמונות, שירים, קטעי עתונות בנושאיםברעיונות  העולים מהחזון. בחר שורה מהחזון ושבצה בקולאז' של תמונות או קטעי עתונות או קטעי שירים.

2. בחר פסוק מתוך החזון שהיית רוצה להגיד למישהו: חבר, מנהיג, הורה, דמות היסטורית. הוסף לפסוק שבחרת דברים שהיית רוצה להגיד לדמות שבחרת ( מכתב לדמות)

3. צייר את הלך הרוח/ הרגשות העולים מן החזון והוסף לציור מילים מתוך החזון . ניתן במקום ציור לעשות קולאז' מתמונות או שירים 

גרסת מדפסתשלח לחבר
.
.
לראש הדף
האתר פותח באמצעות תוכנת כליקיט     לניהול תכנים ואתרי אינטרנט
.