Back
BackToMain
PrevMode
Mode
. .
היצירות
תרגול לקראת הבחינה
חזרה
.
מאפייני הגיבור הטרגי

1. הגיבור הטראגי מונע על ידי ערך. בשמו הוא פועל ולמענו מוכן להקריב את חייו. בדרמה הזו, אנטיגונה מונעת על ידי ערך "הנאמנות למשפחה" ו"כבוד המת", קריאון מונע ע"י החוק הסדר והשררה בממלכה. שניהם מאמינים בצדקת דרכם ובתמיכה או גיבוי של האלים בהכרעתם. שני הערכים שקולים (זהים) בחשיבותם , אך רק אחד יכול להתקיים תוך ביטול השני, מאחר והערכים נמצאים במסלול של התנגשות.

2. בגיבור הטראגי יש "מהשגב" (המרומם, הנעלה) ומהחולשה האנושית (התכונות שגורמות לו לטעות ולהיכשל). הוא אדם "בשר ודם" ולכן לוקה בחסרונות אנושיים כמו : אימפולסיביות, חרון-אף, גאווה, עקשנות,עיוורון לגבי טעותו כאחד האדם. אלה התכונות המובילות אותו לאסונו ובראשן "ההיבריס" (חטא הגאווה). מצד שני, יש בו תכונות נעלות ובראשן  אומץ לב נדיר, נחישות, אידיאליזם (נכונות להקרבה עצמית). בכך שונה הגיבור הטראגי משאר האנושות. דורותיאה קרוק טענה  כי "הגיבור הטרגי יציג  אך שונה משאר האנושות", למעשה הוא מייצג את "האנושות האידיאלית" ובכך הוא הופך מושא לחיקוי.

3. הגיבור הטראגי יוצר חמלה והזדהות בקרב הצופים/קוראים, כמו כן הוא נערץ ומושא לחיקוי, שאילולא כן, לא יכול להיקרא "גיבור טראגי". כלפי הגיבור חייבת להתעורר תחושה של חוסר צדק משום הפער בין החטא "המעשה המביש" לבין העונש. הגיבור אינו ראוי לעונש מוות, אחרי הכל, הוא פעל בשם אידיאל ולא מתוך נוחות אישית או כדאיות.

4. הטעות של הגיבור הטראגי הינה אנושית ובלתי נמנעת. הוא מגיב כלפי מצב אובייקטיבי שנכפה עליו (אניטיגונה מגיבה כלפי הפקרת גופת אחיה פולינקס בניסיון לקבור אותו פעמיים, וקריאון מגיב כלפי הפרת הצו שהוציא כנגד פולינקס הצו האוסר לקוברו כיוון שנחשב לבוגד ). שניהם לא היו יכולים להישאר אדישים כלפי המציאות הזו ולכן החליטו לפעול. הפעולה עצמה נחשבה להתגרות באלים ולחריגה מגבולות האנוש המותרים להם בכך שהעזו לפעול "בשם האלים" כשכל אחד מאמין בצדקת דרכו. מכאן חטאם היה אנושי ובלתי נמנע. מכאן הטרגדיה - הפער בין רצונותיהם לבין התכתיב של האלים.

שניהם חטאו, שניהם נענשו. אריסטו טוען "בפואטיקה" כי אין "טוב" מול "רע". אנטיגונה אינה טובה מוחלטת, כיוון שחטאה בהפרת צו המלך (הנחשב לבן אל) בהכרעתה בנושא המת ,שזוהי הטריטוריה של האלים ובלקיחת חייה בידיה . קריאון אינו הרע  הגמור כיוון שהיה חייב להוכיח את עצמו כמלך חדש ולא לתת לעם תחושה של מנהיג חלש שאינו מגן על ביטחון המדינה . כיצד יגן על בוגד שיצא להילחם בתבאיי? איך יוכל להיכנע על ידי אשה- אנטיגונה? מה יחשוב העם על "המרד הקטן" במשפחה? איך זה ישליך על תדמיתו כמנהיג?

מסקנה:  לשניהם נסיבות מקלות , אך שניהם חוטאים בחטא הגאווה ונענשים. יחד עם זאת, החטא של קריאון בולט או צורם יותר כיוון שהוא מואשם בשרירות לב לא רק כלפי אנטיגונה, אלא גם כלפי בנו היימון .כמו שאנטיגונה אומרת בתמונה שנייה לקריאון: "אני נוצרתי לאהוב ולא לשנוא". באותה מידה, אם סוקרים את "מאזן הכוחות" בעלילה, רואים שרוב הדמויות בעד אנטיגונה במאבקה מול קריאון: היימון ארוסה (שמתחנן לאביו כי יגלה חמלה ויחזור בו מגזר הדין ואף אומר שהעם מזדהה במחשכים עם אנטיגונה וסבלה), הזקיף,שמסמל את פשוטי העם ,משווה את כאבה על הפקרת גופת אחיה לכאב ציפור החוזרת לקינה ומגלה שגוזליה אינם עוד), איסמנה (שמבקשת לקחת על עצמה אחריות למעשה אחותה)וראש המקהלה ( שטוען כלפיה כי מותה הצפוי אינו לשווא, והיא הולכת אל מותה עם הילה , כגיבורה).

5. הגיבור נופל לא משום שאינו מוסרי, אלא משום היותו בן אנוש בלתי מושלם מטבעו. חשוב לזכור, שיחד עם זאת, נפילתו הרואית. הנכונות שלו לסבול, אצילות נפשו ואומץ הלב הנדיר, מרוממות אותו (מעבר לייחוסו כבן למשפחת המלוכה).

6. אין הגיבור הטראגי אדון לגורלו בטרגדיה היוונית. גורלו מוכתב מראש ומאבקו נועד לכישלון, אך המאבק מקנה לו את ייחודו, ותכונותיו הן אלה שמרוממות אותו מצד אחד, ומביאות אותו לאסונו מצד שני. האדם מן היישוב מזדהה עם המאבק. כישלונו של הגיבור מזכיר לנו את חוסר האונים שלנו להימנע  מטעויות ולשלם עליהן מחיר. מכאן, למרות שמדובר בגיבור ולא בדמות פשוטה, ניתן להשליך את סבלו על המין האנושי  כולו. המאבק פרטי של הגיבור, אך הסבל משותף לכלל בני האדם.

.
.
לראש הדף
האתר פותח באמצעות תוכנת כליקיט     לניהול תכנים ואתרי אינטרנט

קרדיטים

 

.